הצעת עבודה- צעירים וצעירות יש לנו עבודה בשבילכם….

31 באוגוסט, 2010

רשת מזון מהיר באזור הדרום, מחפשת עובדים צעירים לעבודות שונות

לפרטים:

אלכס- 08-6232090

תעסוקה נתמכת

31 באוגוסט, 2010
חברת שלו מציעה תעסוקה נתמכת במסגרות שונות בשוק החופשי
לפרטים
חברת שלו מציעה תעסוקה נתמכת במסגרות שונות בשוק החופשי
לפרטים
אלכס:
08-6232090

יום כיף בבריכת מלון הולידיי אין באשקלון

15 באוגוסט, 2010

בס"ד

יום כיף בבריכת מלון הולידיי אין באשקלון

כמידי שנה בחודשי הקיץ, גם הפעם עם עליית הטמפרטורות והחום הכבד החלה הסקרנות בקרב אוכלוסיית המשתקמים בקריית מלאכי והסביבה לגבי יום הכיף השנתי בבריכת מלון 'הולידיי אין' באשקלון. "מתי כבר נוסעים לבריכה באשקלון?!" הייתה השאלה השכיחה עליה התבקשו לענות צוות הדיור מוגן בקריית מלאכי. יום כייף שכבר הפך למסורת בקרב המשתקמים, וכן בקרב צוות הדיור מוגן, קשה לתאר במילים אך בכל זאת הכתבה הבאה והתמונות ינסו לתאר ולו במעט את החוויה המדהימה שהתרחשה באותו יום קיץ חם ולח באשקלון.

בשנים האחרונות, מה שהחל כיוזמה ספונטנית של צוות הדיור מוגן והפך עם השנים לעניין של מסורת, השנה יום הכיף בבריכה החל לסקרן את אוכלוסיית המשתקמים מוקדם מהרגיל. כולם חיכו בקוצר רוח להודעה הרשמית מפי הצוות על התאריך הנבחר ל"השתלטות" על בריכת מלון 'הולידיי אין' באשקלון. וכשזו הגיעה, קולות השמחה נשמעו מכל כיוון ורבים מן המשתקמים מיהרו להירשם לקראת הנסיעה לאשקלון.

יום הכיף בבריכה נקבע לאחר ט' באב, מתוך כבוד גם לערכיהם של שומרי המסורת שבקרב המשתקמים, ובקרב הנרשמים אחזה התרגשות גדולה כבר מספר ימים לפני הנסיעה. בבוקרו של אותו יום מיוחל, נפגשו המשתקמים וצוות הדיור המוגן, סמוך למשרדנו, ולאחר התארגנות ורישום קצרים עלו כולם אל רכב ההסעה ויום הכיף בבריכה יצא לו אל הדרך…

עם ההגעה למלון התאספו כולם בלובי, התאוששו מהנסיעה, צילמו כמה תמונות, ונכנסו לחדר האוכל לארוחת בוקר עשירה ומגוונת. שם הוגש להם מגוון רחב של גבינות, חביתות, ממרחים, פשטידות, ירקות, סלטים, רטבים שונים, קינוחים ועוגות, שתייה חמה וקרה ועוד המון דברים טעימים ובריאים. לאחר ארוחת הבוקר עברו כולם לעוד חלק מהנה של היום- הבריכה. כולם תוך שניות עברו לבגדי ים וקפצו למים הקרירים, שחו, השתוללו ונהנו, כשברקע התנגנה מוזיקה מזרחית על פי בחירתם של המשתקמים. בין לבין, קבוצה גדולה של משתקמים הצטרפו לצוות הבידור של המלון לתחרות ריקודים כשהרקדנים המצטיינים זכו בפרסים: כרטיסים שהעניקו להם אפשרות לקחת שתיה קלה, מוגזים וקינוחים מבר המלון.

כפי שניתן לראות בתמונות המשתקמים שלקחו חלק פעיל מאוד ביום כיף, נהנו מאוד וכמוהם גם צוות הדיור המוגן שהצטרף לליווי הקבוצה. המשתקמים זכו ליהנות ממפגש חברתי יוצא דופן ומאוירת חופש לא שגרתית, כחלק מתהליך שיקומי. המסר הינו אנו מבקשים להעביר למשתקמים הוא כי החיים המלאים, רגעים יפים והחיוך והשמחה הם לפעמים התרופה הטובה ביותר…

מיותר לציין כי כולם כבר מחכים לאטרקציה הבאה…

CIMG0378 CIMG0365 CIMG0352CIMG0611 CIMG0565 CIMG0396

הרצאה של ד"ר גיישין לאוכלוסיית המשתקמים- דיור מוגן קריית מלאכי והסביבה

8 באוגוסט, 2010

בס"ד

הרצאה של ד"ר גיישין לאוכלוסיית המשתקמים

כל מי שמתעניין ברפואה המודרנית בכלל ובבריאות הנפש בפרט יודע שזהו תחום דינאמי שמתפתח ומתקדם כל הזמן. חברות התרופות משקיעות משאבים רבים בפיתוח תרופות חדשות ומודרניות לטיפול בהפרעות נפשיות, תרופות שיפחיתו ככל האפשר את הסימפטומים החיוביים והשליליים של ההפרעות עם מינימום של תופעות לוואי הפוגעות בתפקוד היומיומי של המשתקמים. אולם, עבור רובנו ובמיוחד עבור המשתקמים עצמם, רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לשוק התרופות. ולאור העובדה שהמשתקמים משתמשים בתרופות אלו באופן קבוע, באופן טבעי עלו אצלם שאלות רבות בעניין זה.

לשם כך, צוות הדיור המוגן  וד"ר אקים גיישין, פסיכיאטר מומחה ופסיכותרפיסט הנותן שירות מטעם קופ"ח "כללית" המטפל כמעט בכל אוכלוסיית המשתקמים המתגוררים בקרית מלאכי והסביבה. ההרצאה התקיימה בדירה הקבוצתית בקרית מלאכי ובה נכחו משתקמים רבים וצוות הדיור מוגן, ולנוחות הקהל הוגש גם כיבוד קל ושתייה.

במהלך ההרצאה שהתאפיינה באווירה נינוחה ופתוחה, סיפר ד"ר גיישין על התפתחות ויתרונות התרופות מהדור החדש לעומת התרופות מהדור הישן, וכן הסביר למשתקמים על החשיבות של נטילת התרופות בשילוב של טיפול שיקומי. בנוסף, ד"ר גיישין דיבר על תופעות הלוואי השונות של התרופות מהדור הישן לעומת השיפור בתופעות אלו בתרופות מהדור החדש. בהמשך ההרצאה השיב ד"ר גיישין לשאלות המשתקמים בנושאים השונים, כגון: שילובי תרופות שונים, בעיית השמנה עקב נטילת תרופות, הצורך בעישון כתופעת לוואי, צורך בביצוע בדיקות רפואיות בנוסף למעקב פסיכיאטרי, דרכים להתמודדות עם תופעות הלוואי של התרופות ועוד הרבה סוגיות שעלו בקרב המשתקמים, הצוות ופסיכיאטר עצמו.

לאחר ההרצאה המשתקמים נתנו משוב לגבי המפגש, סיפרו כי הם מאוד נהנו, שהרצאה הייתה מאוד מעניינת וחשובה, תרמה להם רבות להיכרות מעמיקה יותר עם המחלה איתם הם מתמודדים… ושסוף סוף הייתה להם הזדמנות לשאול שאלות שעניינו אותם זמן רב אך לא ידעו את מי לשאול! גם צוות הדיור מוגן לא הסתיר את הנאתו מההרצאה המעשירה, וציינו את הצורך בהרצאה כזו כפי שהובע לא אחת מפיהם של המשתקמים.

זה המקום להוקיר תודה לד"ר אקים גיישין על שהסכים להתפנות מעיסוקיו ולקיים את ההרצאה המדהימה הזאת בהתנדבות עבור אוכלוסיית המשתקמים!

CIMG0340-1 CIMG0346-1 CIMG0347-1

קבוצת התנועה בקריית מלאכי

8 באוגוסט, 2010

בס"ד

רבות דובר על חשיבות הפעילות הגופנית לשמירה על בריאות גופנו. אולם בשגרת היום יום כפי שכולנו יודעים, קשה מאוד לפנות זמן ועוד לצורך פעילות מאומצת. ולכן במסגרת התרחבות הפעילות של מסגרת הדיור המוגן בקריית מלאכי והסביבה, פתח צוות הדיור מוגן חוג תנועה וריקוד, המיועד לאוכלוסיית המשתקמים תושבי קריית מלאכי והסביבה. מההיכרות העמוקה של הצוות עם אוכלוסיית המשתקמים, ידוע היה שריקוד לצלילי מוזיקה יכול להיות תירוץ מצוין עבורם לצאת מהבית, גם בימים חמים אלו, להיפגש עם חברים, כמובן גם להפעיל את הגוף, לשבור קצת את השגרה וגם "על הדרך" לשרוף כמה קלוריות! וכל זאת באווירה משפחתית חמימה ותומכת.

לצורך קיום הפעילות, תנועת ויצ"ו בקריית מלאכי תרמה את מועדון שלה בעיר למשך זמן פעילות הקבוצה ללא כל עלות, ועל כן מגיעה להם מילת תודה! המקום הינו מרווח, ממוזג ונוח וקיימת בו מערכת סטריאו לשימוש הקבוצה. וכן, הנהלת ויצ"ו מעניקה שימוש חופשי במתקן השתייה לנוחיות המשתקמים והצוות.

במסגרת פעילות הקבוצה, שכוללת עשרה מפגשים תמורת תשלום סמלי, נרכשו עבור המשתקמים שנרשמו לקבוצה: מזרנים, גומיות וכדורים. ובהדרכתן של עו"ס ומדריכה מצוות הדיור מוגן אשר שנים רבות עוסקות בסוגי ספורט וריקוד שונים, מועברת למשתקמים תוכנית ספורטיבית הכוללת שחרור הגוף והרפיה, מתיחות לשרירים וביצוע תרגילי כוח וסיבולת לב-ריאה, אירובי וריקודים בסגנונות מוסיקליים שונים. פעילות גופנית זו מסייעת למשתקמים בשיפור זרימת הדם ובהפעלת שרירים שברוב שעות היום נמצאים במצב סטטי של חוסר פעילות. כמו כן, לאחר כחודש מאז תחילת פעילות הקבוצה, שמתקיימת אחת לשבוע, מדווחים המשתקמים על שיפור במצב הרוח, שיפור בשיתוף הפעולה ובעבודה הקבוצתית, וכן על שיפור בתקשורת הבין אישית בינם לבין עצמם ובינם לבין הצוות. על אף החששות הגדולים שהיו בקרב המשתקמים לפני תחילת הפעילות כיום המצב שונה לחלוטין. הצלחת הפעילות סוחפת אחריה הצטרפות של עוד ועוד משתקמים והקבוצה גודלת ומתרחבת.

CIMG0294CIMG0274CIMG0272CIMG0259CIMG0257

מפגש בביתו של ישראל בירוחם

8 באוגוסט, 2010

בתאריך 11/7/10, נפגשנו בביתו של ישראל, דיירי הדיור המוגן בירוחם

המפגש היה מאוד מהנה. ראינו את הטלויזיה החדשה של ישראל ואיחלנו לו מזל טוב.

כמו כן תכננו כל אחד להביא כיבוד ושתיה למפגש הבא.

אני חושב שאנחנו, החבר'ה בירוחם מאוד מגובשים ונותנים דוגמה לכולם לקבוע מפגשים מסוג זה.

במפגש היו שיחות וצחוקים. המפגש ערך כשעה וכולם יצאו מרוצים.

גלד שליט

8 באוגוסט, 2010

גלעד שליט
כתב- שמעון חזן, הוסטל "ענבלים"

גלעד שליט זה הפך כבר לתקליט
אך מי בסוף לשחררך יחליט
היו כבר ממשלות שהיו קרובים להחלטה
אך קרובים קרובים ויורים
לכל עבר ולפי הטורים

לחשה לי ציפור
שעוד יום בהיר תשוב
אך העם חייב להתייצב
ולהיות כלפיך יותר קשוב

גלעד, נותרת רווק רב"ט
ומנהיג אחר מנהיג
ברגשות משפחתך חבט
סבך ממתין עוד לשובך
ורוצה לזכות לראותך
ולא את גופתך.

שיר למעלות

19 ביולי, 2010

ג.מ:

השיר לקוח מספר תהילים, נמצא בסידור, אני  קורא אותו בערב.

שיר למעלות

אשא עיני אל ההרים,מאין יבוא עזרי.

עזרי,מעם ה", עושה שמיים וארץ.

אל יתן למוט רגליך:אל ינום שומריך.

הנה לא ינום ולא ישן  שומר ישראל.

ה" שומריך ה"צלך  ה"  צלך על ידי ימינך.

יומם השמש לא יככה וירח בלילה.

ה' ישמרך מכל –רע וישמור את נפשך.

ה' ישמור צאתך ובואך  מעתה ועד עולם.

לקוח מספר תהילים.

נמצא בסידור, אני  קורא אותו בערב

חסד של אמת

5 ביולי, 2010

בס"ד
חסד של אמת
בניב זה משתמשים כדי לציין מעשה של חסד, שאינו תלוי בגורמים חיצוניים או בטובות הנאה, והוא נובע מרצונו האמיתי של האדם לעשות משהו טוב לזולת, כאשר מישהו מת, וחבריו באים ללוויה שלו, הם עושים לו חסד של אמת.
כידוע לפני כחודש נפטר ולדימיר, משתקם מהדיור המוגן בקריית מלאכי. ולדימיר היה אדם ערירי ובודד שסבל מהיעדר קשרים חברתיים ומשפחתיים, בנוסף לבעיותיו הרפואיות. הצער שאפף את צוות הדיור המוגן בקריית מלאכי שטיפל בו במסירות כה רבה, היה גדול וקשה נוכח הקרבה הרבה ואינטנסיביות הקשר הכרוכות בטיפול בו. ולדימיר היה מוגבל מאוד מבחינה תפקודית אפילו עד לרמה הבסיסית של הכנת אוכל והיגיינה, וללא הליווי והטיפול המסור של המדריכה והעו"ס שלו בוודאי היה מצבו קשה וחמור אף יותר! בין הצוות המקצועי לבין ולדימיר נוצר קשר עמוק וחזק שהיה הרבה מעבר לקשר הטיפולי לו הוא היה זכאי במסגרת סל השיקום.
הטיפול המסור בולדימיר לא הסתכם אך ורק בחייו אלא גם לאחר מותו המצער, שהכה בהלם את צוות הדיור המוגן. לאחר מותו לא היה מי שיטפל בכל סידורי הקבורה של ולדימיר, ולשם כך התגייס צוות הדיור מוגן, להעניק לולדימיר כבוד אחרון ולקיים את מצוות חסד של אמת עבור האדם שהיה יקר להם מאוד. פרט לסידור הקבורה לולדימיר דאג גם הצוות להנחת מצבה על קיברו ולעריכת סעודת מצווה ביום אזכרת השלושים לפטירתו, וכן לאדם שיאמר עליו קדיש.
צוות הדיור מוגן בקריית מלאכי רואה בערך כבוד האדם כערך עליון, הדבר בא לידי ביטוי גם כאשר האדם נפטר מהעולם ובייחוד כאשר מדובר באדם ערירי. הטיפול והליווי הצמוד לולדימיר נמשך גם לאחר מותו מתוך כבוד בסיסי ואהבת האדם.
untitled

יש חוויות שנחקקות בלב- טיול הנצחה לזכרו של עומרי קדרון ז"ל בתאריך 9 למאי 2010. נקודת ראות של עו"ס בהוסטל "בית אסתר"

4 ביולי, 2010

הכול התחיל במשפחה אחת שהחליטה לעשות מעשה. משפחה אחת מיוחדת עם לב ענק.

משפחת קדרון איבדה את בנה עומרי לפני שנתיים. עומרי בחור צעיר ויפה תואר סיים את שירותו ביחידת גולני ויצא לטייל בעולם כמו רבים בני גילו. במהלך טיולו כתב מכתב לחברתו בו סיפר לה על רצונו להמשיך ולתת לחברה הישראלית גם לאחר חזרתו לארץ. עומרי חלם ללמוד פסיכולוגיה וביום מן הימים לנהל בעצמו הוסטל לנפגעי נפש. אך עומרי נהרג ולא שב מטיולו הגדול.

מתוך הרצון להנציח את בנם ומתוך כבוד לזכרו החליטה משפחתו להמשיך בדרכו של עומרי ולאמץ ללבם את נפגעי הנפש של ההוסטל שלנו – הוסטל "בית אסתר"  ולקחת אותנו עימם לטיול הנצחה לזכרו ברחבי העיר ירושלים. וכך מתוך הכאב והטרגדיה גברה האהבה והנתינה כלפינו. אהבתו של עומרי המשיכה הלאה ומילאה את ליבם של משתקמינו באהבה, בתחושה של שותפות וקבלה שפעמים רבות כה נדירה עבורם.

יצאנו לטייל יחדיו בעיר הקדושה, מלאת החשיבות וההיסטוריה המשותפת לכולנו בירושלים. ב- 9/5/2010 קמו המשתקמים מוקדם מלאי התרגשות וציפייה לטיול עם החיילים שהינם חבריו של עומרי ומשפחתו שעימה נפגשנו עוד קודם.

יצאנו בשני אוטובוסים ונסענו עד לטרון שם ערכנו את ארוחת הבוקר. המשתקמים ישבו יחד עם משפחתו וחבריו של עומרי ונהנו משפע של גבינות סלטים מגוון הלחמים המיצים ושתייה חמה לרוב. האווירה הייתה פתוחה ומקבלת. השיחות וההכרות המשותפת כבר היו בשיאן.

ביוזמתה של המשפחה הנוסעים באוטובוסים התערבבו והחלה שירה משותפת בדרך ליעדינו הבא בעיר העתיקה שבירושלים. הגענו לחומות והמראה היה מרהיב. חבריו של עומרי סייעו בכל צורך בדרך ההליכה הארוכה שמשתקמינו אינם רגילים לה, אך נהנו לכל אורכה. התקררנו להנאתנו מקרטיבים מרעננים והתארגנו לכניסה לכותל המערבי. תפילותינו האישיות התמזגו עם תפילותיהם של כל בני ישראל. כל אחד ותפילתו, כל אחד וגעגועיו, וכל אחד וכמיהתו לדבר מה. חלקנו רגע אישי ומרגש.

משם המשכנו, איך לא, לארוחת הצהריים במסעדה. הגענו לקיבוץ רמות רחל בפאתי ירושלים, קיבוץ הממוקם במרכזן של גינות נוי ופריחה ומילאנו את צלחותינו במטעמים השונים. מחוץ למסעדה חיכה לנו מעגל מתופפים להכניס קצב והנאה בנפשותיהם של המשתקמים, על אף הקושי הנובע מהאובדן האיום. הקשבנו ותופפנו והשתדלנו לעמוד במקצבים השונים לפעמים בהצלחה ולפעמים בפחות. אך המשתקמים ספגו כל צליל וכל רגע וחשו שותפים.

כחלק מרצוננו לתת מעט חזרה ולהודות למשפחתו של עומרי ולכל חבריו התאמנו במשך ימים רבים לפני הטיול, לשיר עבורו ועבור המשפחה את אחד משיריו האהובים. בני "בית אסתר"  התקבצו יחדיו ושרו את שירה של יהודית רביץ- "שיר ללא שם". כולנו היינו נרגשים והשיר הוציא את הרגשות העמוקים שכולנו חשנו. בני המשפחה וחבריו פרצו בבכי לשמע השיר. לאורך כל ביצוע השיר שמענו את קולות הבכי. היה זה רגע צרוף של נתינה מצד המשתקמים לבני המשפחה שידעו להעריך את המתנה.

טיול זה היה מיוחד עבורנו מסיבות כה רבות. פעמים רבות ישנה רתיעה אצל אנשים "בריאים" מאנשים שהינם נפגעי נפש. הסטיגמה הקיימת מונעת מהקהילה לקבל אותם בזרועות פתוחות ויוצרת ניתוק בינינו ותחושת בדידות קשה. עצם אימוצם של משפחתו של עומרי ושל חבריו החיילים לשעבר הינה סמל לקבלה של כל עם ישראל את אותם אנשים מקסימים שאינם צריכים להיות מוגדרים רק דרך פן זה של מחלתם.

לפני כשבוע זכיתי להיות נוכחת בהרצאתו של פרופסור פטריק קוריגן- פרופסור מוערך ונודע אשר הוציא אין ספור מאמרים ומחקרים בתחום בריאות הנפש ואשר הינו נפגע נפש בעצמו. בהרצאתו שנושאה הסטיגמה והיכולת לשינוי הוא מסביר כי יצירת קשר ומגע ישיר של האוכלוסייה הכוללת עם אנשים המאובחנים כבעלי הפרעות נפשיות הינה הדרך הטובה והיעילה ביותר לצמצום הסטיגמה והריחוק נגדם.

הטיול המשותף עם משפחת קדרון  וחבריו של עומרי יצרה פתח להיכרות אמיתית, לקרבה וקבלה ובתקווה לשבירת הסטיגמה. מדובר במפגש של האוכלוסייה הבריאה הצעירה והמבוגרת. מפגש עם חיילים שהינם עמוד התווך של החברה הישראלית ושהחברה הישראלית מאמצת אותם את ליבה. הכרה וקבלה שלהם  מייצגת עבור משתקמינו את הקבלה של החברה הישראלית. טיול זה היווה עבורנו צעד משותף לעבר יצירת חברה סובלנית המקבלת את כולנו בתוכה כשווים.

עו"ס שרון סגל,

הוסטל "בית אסתר" ראש העין.

ב.אסתר - פרויקט הנצחה (2)